באתי להציע בזה על גבי
הכתב בס"ד, בירור דברים שעלה בידינו בעניין ה'הכשר' המדומה על מקור השערות
המשמשות לפיאות נכריות, וידוע מה שכתב מרן פוסק הדור הגר"מ שטרנבוך שליט"א
בתשובות והנהגות ח"ה סי' רס"ה אודות ההכשר שאין לסמוך עליו, ולאחרונה
עורר על כך מרן שליט"א בקצרה בדרשת שבת הגדול שההכשר רפוי, והנה מתוך העיסוק
בעניין, עלה בידינו ממצאים רבים – וכל הנכתב כאן מוקלט ומגובה במסמכים, [ובכל מקום
שנכתב איזה עניין בשם אחרים, הכוונה שיש תחת ידינו הקלטה מזה, אלא שלא טרחנו לחזור
ולכתוב כן בכל מקום], וכתבתי בקצרה, וגם ישנם כמה עניינים שלא הספקתי כעת לכתוב,
אך באמת אין צורך בזה באריכות, כי הרואה יראה מיד מהו ערכו של הכשר כזה שהסוחרים
עצמם שמקבלים הכשרות לועגים על ההכשר ואומרים שההכשר אינו מונע מהם מלייבא שער
הודי, ואי"ה עוד חזון למועד להרחיב הדברים ולבארם עוד.
וזה
החלי בע"ה, התמקדתי בעיקר בעשרה נושאים מורחבים, ובתוך כל נושא העניין מתפצל
לכמה וכמה עניינים, וכאשר תחזינה עיניכם מישרים.
ובנותן
טעם להקדים תחילה מה שאמר לי אחד הסוחרים מארה"ב המקבלים השגחה: "רבאי
שלזינגר לא יודע בדיוק מה שקורה, מי שרוצה לחטוא בוודאי יכול לחטוא, אם זה היה בשר
אני לא הייתי אוכל, אני סומך על הקב"ה, אני מסתמך גם על הגוי בסין שלא יכשיל
אותי".
וזהו
דוגמא אחת מיני אלף, ואידך זיל גמור.
א]
יוצא ונכנס