תולעים בדגים

הרב משה ויא מנחם אב תשס"ט
מח"ס בדיקת המזון כהלכה
תולעים בדגים
בספרי ההלכה מבדילים בין שני סוגי תולעים בדגים:
1. תולעים הנמצאות על עור הדג מבחוץ, בתוך הראש או בחלל הבטן- שהן אסורות היות והן באו אל הדג
מבחוץ, (מהמים).
2. תולעים הנמצאות בתוך בשר הדג או בין העור לבשר- שהן מותרות מעיקר הדין, היות והן נולדו בתוך הדג
עצמו, (ראה ביאור מפורט בספר בדיקת המזון כהלכה, כרך א, חלק ההלכה, פרק ג, סעיף ו).
יש מגדולי פוסקי זמננו החוששים לגבי סוג מסויים של תולעים (תולעי אניזקיס), שמא תולעים אלו באו
מבחוץ ולכן דעתם שיש לחוש ולאוסרם גם כשהם בתוך בשר הדג.
דגי ים
1. נגיעות חיצונית
ברוב דגי הים לא מצויה נגיעות חיצונית, בדרך כלל.
בדג סלמון וסול מהולנד מצויים לעיתים טפילים חומים על העור ("כיני סלמון"). הם ניכרים היטב וקל להסירם
בשפשוף.
בדג אדום (רוטברש) מצויה נגיעות שקשה להסירה ולכן מומלץ לא להשתמש בו.
2. נגיעות בחלל הבטן
בדגי ים, שלמים או פרוסים, [כגון: בקלה, הליבוט, הרינג (מטיאס- דג מלוח שלם), מקרל, מוסאר (מהים),
רוטברש (דג אדום), טונה, קוד, פלמידה, פרידה, זהבון (פולוק), סלמון אמריקאי, ווייטפיש, אנשובי, ועוד] מצויות תולעים בחלל
הבטן.
לאחר ניקוי הדג יש להתבונן היטב בדופן הפנימית של חלל הבטן ולאורך השדרה (העצם המרכזית) אם
ישנן תולעים דקיקות, הנראות כנחשים קטנים המפותלים סביב עצמם.
במידה ונמצאו תולעים, יש לשפשף היטב את פנים חלל הבטן בסכין, לשטוף שטיפה חזקה, לבדוק ולוודא
שכל התולעים הוסרו.
פילה דגי ים (נתחי בשר הדג ללא עצמות וללא דפנות הבטן), בדרך כלל לא מצויות בפילה - תולעים שהיו בחלל הבטן, טוב
להתבונן אם נותרו תולעים ולהסירן.
3. נגיעות בתוך בשר הדג
ברוב דגי הים מצויות תולעים שונות בתוך בשר הדג. תולעים אלו מותרות מעיקר הדין כמבואר לעיל. לשיטת
החוששים לאסור תולעי אניזקיס הנמצאים בבשר הדג, יש להשתמש רק בדגים שלא מצויה בהם נגיעות זו,
המשווקים תחת השגחה מעולה, המתמצאת בנושא תולעי דגים, היות ואין דרך בטוחה להסיר את כל
התולעים המצויות בתוך בשר דגי הים.
דגים שלא מצויה נגיעות בתוך בשרם
דגי מאכל השייכים לקבוצה זו הם:
נסיכת הנילוס, סלמון הגדל בכלובי ים (מנורבגיה ומצ'ילה), ברבוניה, דניס, לברק (מכלובי ים), סרדיני ים, לוקוס ("יפו פיש"),
קורבינה וטונה (רק הבשר הבהיר ללא צדי הבטן, כגון נתחי טונה קפואה וטונה בקופסאות שימורים).
סול הגדל בכלובים (מהולנד), פילה מרלוזה-בקלה (מארגנטינה) – רק המשווקים תחת השגחה מעולה.
וכן דגי בריכות כגון: קרפיון, כסיף, אמנון, פורל, בורי ועוד. (ראה להלן תיאור נגיעותם החיצונית של דגי
בריכות, על עור הדג ובראש). יש לקנות דגים אלו תחת השגחה מהודרת.
הערה: קיימות שתי שיטות של השגחה על דגים, בנוגע לתולעים שבבשר הדג:
1. השגחה המתירה רק דגים שלא מצויות תולעים בבשרם.
2. השגחה המתירה דגים שבבשרם מצויות תולעים, שעברו עיבוד בסין שם הוצאו התולעים מהדגים ע"י
פועלים מקומיים בפעולה ידנית שיעילותה אינה מוחלטת.
בניקוי זה מסולקות רוב התולעים אך לא כולן.
4. ביצי דגי ים
מצויה בהן נגיעות רבה וראוי לא להשתמש בהן, כגון: ביצי דג מלוח, בקלה ועוד.
ביצי דגי סלמון הגדלים בכלובי ים ( נורבגיה) נקיים מנגיעות.
5. ראשי דגי ים
בדגי ים בדרך כלל לא מצויה נגיעות בתוך הראש.
בראש דג סלמון עלולה להימצא "כינת סלמון", יש לחצות את הראש, להסיר את הזימים ולבדוק היטב.
דגי בריכות
1. דגי בריכות
בדגי בריכות (קרפיון, כסיף, בורי, אמנון, בס, מוסאר, סרדיני כינרת, אדמונית, אמור) עלולה להימצא לעתים נגיעות של תולעים
לבנות או אפורות ("לרניאה") על העור. תולעים אלו ניכרות על ידי פצע אדום שהן גורמות על עור הדג ממנו יוצא כעין חוט
אפור, יש להסיר את האיזור הנגוע. (לרניאה צעירה- קשה להבחין בה).
בדגי בריכות הנ"ל מומלץ להשתמש רק בדגים המשווקים תחת השגחה מהודרת.
2. דג קרפיון
עלול להיות נגוע מאוד בטפילים המצויים בבריכות בעיקר ב"ארגולוס" (טפיל קטן שצבעו שקוף וקשה להבחין
בו). הטפילים נדבקים על עור הדג ובתוך הראש.
מגדלי הדגים צריכים לבצע טיפולים מיוחדים להרחקת הטפילים. בחלק ממרכזי השיווק קיימת השגחה
שמתפקידה לוודא שהטיפול נעשה כראוי. אם הדג נקנה בחנות הנמצאת תחת השגחה מהודרת, אפשר
להסתפק בשטיפה טובה של הדג לפני השימוש.
דג הנקנה במקום שאין בו השגחה וכן דג מהכינרת או דגים המגיעים מתים לחנות:
אין לאכול את ראשם, צריך לשפשף היטב בסכין את כל שטח עור הדג ולשטוף היטב.
עדיף להקפיא את הדג לפני פעולת הניקוי הנ"ל. (ההקפאה מרפה את אחיזת הטפילים וכך קל יותר
להרחיקם). אם מסירים את העור, הדג מותר באכילה גם ללא פעולת הניקוי הנ"ל.
נגיעות זו עלולה להימצא גם בדג אמור וכסיף.
3. דג אמנון (מושט)
דג אמנון המגיע מנוקה וקפוא (מסין) בחזקת נקי.
4. דג פורל
דג פורל מקומי (מארץ ישראל) בחזקת נקי. בדג פורל מיובא קפוא מצויים לעיתים טפילים חומים על עור הדג
(כיני סלמון) הניכרים היטב וניתנים להסרה בשפשוף (ראה דגי ים- נגיעות חיצונית).
5. ביצי דגי בריכות
בביצי דגי בריכות לא מצויה נגיעות.
6. ראשי דגי בריכות
בדגי קרפיון, בורי, כסיף, בס עלולים להימצא טפילי ארגולוס או לרניאה בראש, מומלץ להשתמש רק בראשי
דגים המשווקים תחת השגחה מהודרת.
מותר לשכפל ולהפיץ את הדף כולו בתנאי שלא יוכנס בו כל שינוי