Friday, December 29, 2017

Who is Gershon Spiegel- the Toen Rabani-???

מה טיבו?
If Gershon Spiegel is a borer or "toen"?
only go to the RCA Bais din.
עצה טובה קמ"ל

Wednesday, December 27, 2017

Lakewood et al-


MAILBAG: The Alcohol-Drinking At Prominent Yeshivos Is Out of Control And Being Ignored





Share on Facebook

Tweet on Twitter


This headline may sound familiar to many. I’ll remind you. In August, I wrote a letter to YWN titled “The Alcohol-Drinking At Yeshiva Camps Is Out of Control And Being Ignored”. Now I’ve decided to change the word “Yeshiva Camps” to “Prominent Yeshivos”.
It may be a bit harsh, but things are getting a bit out of control.
First off, I hope all of you just had a wonderful Purim. Wait, Purim? Have you been drinking early? It was Chanukah last week, not Purim! It was Chanukah at your family Chanukah party perhaps, but in the most prominent of Yeshivos it was PURIM.
Hatzolah in many communities had many calls for intoxicated Bochrim on Chanukah. At one very prominent yeshiva located in Upstate NY, Hatzolah needed Paramedics for one boy. In Lakewood, I heard from multiple Haztolah members that there were “intox calls” at Yeshivos as well. To say this clearly, the booze was flowing like water at these Yeshiva Chanukah parties.
While discussing this topic with my nephew in Eretz Yisrael, he informs me of a new fad called “Drunken Dreidel,” played by bochurim in dirahs of prominent yeshivos. Based on a graphic description from my nephew, it seems this ‘game’ entails taking turns spinning the dreidel and knocking down shots of vodka based on what letter the dreidel lands on. If it lands of a “Hay,” then everyone drinks a half a shot. A “Gimmel” would be a full shot for everyone etc. By the time the game is over, the boys are nearly passed out.
I’ve heard stories about Bochurim even getting arrested for disorderly conduct on a night of Chanukah! The famed Mashgiach at one of the most prominent Yeshivos was busy getting Bochurim out of jail instead of focusing on the more important things… like banning local stores from being opened past 11PM…..
There are stories every Shabbos in Yeshivas of Bochrim dead drunk in the dormitories.
I can go on and on and I should probably start naming Yeshivas. This is Pikuach Nefashos Mammish!
Nothing is being done about this. Nothing at all.     Our community is in total denial.
But lets all keep our heads in the sand and pretend that we don’t have a crisis on our hands.
Do these Roshei Yeshiva have any idea what an “AA” meeting looks like in the Frum community in 2017? They are PACKED with Frum people. Just wait until year 2025 when the number triple and quadruple. We are raising a generation of drunks.
What are these Yeshivos waiting for? Do we need a few boys to die of alcohol poisoning before people boycott these Yeshivos? Why is the “zero tolerance for a smartphone” enforced but the drinking epidemic being ignored?
I am demanding that the Yeshivas take action before I and others like myself take appropriate action to ensure the problem is dealt with another way. We will make sure your Yeshivos are (legally) exposed and blacklisted by every single family in America.
Thank you for publishing my letter, and I am sorry for being so harsh, but the reality demands this.
Yeshaya Dovid Braunstein – Lakewood

Tuesday, December 26, 2017

Disease in disguise- Silence is not an option- Li'Chaim

Communities in crisis









Dinners / parlor meetings- limited to 2 bottles of up to $20.00 @
No Ruv should sell w/ chometz-no more than 1 bottle per household.

I'm not that familiar with all of the pratim; what I do know is that more and more people, especially the under 40 chevra are becoming addicts...they are seen in big numbers at AA meetings, and Rabbonim admit to me that it has become a major issue in their kehillas


Drinking in ModerationBy Rabbi Dr. Tzvi Hersh Weinreb
The use of alcoholic beverages is a primary example of something that our Torah permits, yet prescribes definite limitations. In fact, there are Scriptural references, which are reinforced by Chazal in numerous ways, concerning the need for moderation in drinking alcohol. Indeed, the Talmud (Yoma 76b) relates the very word yayin (wine) to the word yelala (woe).

The rise of substance abuse, including alcohol, among adults and teenagers in our community is very troubling. Children who witness adults engaging in alcohol consumption—beyond what is reasonable or necessary for halachic purposes—learn that alcohol is a substance to which one can resort when looking for fun or when trying to alleviate feelings of anxiety or depression. Using alcohol this way can lead to addiction, with all of its serious consequences.

Then there is all the all-too-common phenomenon known as the “Kiddush Club.” These clubs consist of those who leave shul during the Haftarah reading on Shabbat morning to drink single-malt scotches and other liquors, often to excess. This practice disgraces the holy words and messages of the prophets found in the Haftarot; ironically, it is these very messages that these individuals would be wise to learn. I have personally witnessed how the effects of practices such as Kiddush Clubs can sometimes be literally lethal.

An Orthodox Jew cannot limit his concern to the kashrut of ingredients but must also consider the kashrut of his personal demeanor and the example he sets for others, especially children.




Monday, December 25, 2017

Confectionary items kashrus

כשרות בממתקים הרב עודד בוגרד

על מנת לענות לשאלה זו, עלינו ל"פרק" את הממתק לגורמיו השונים ולדון בהם – כל אחד לגופו. נעבור מרכיב אחד למשנהו וננסה להסביר את הבעייתיות שבו אם אכן... ואת חששות הכשרות ורמת חומרתן. למרבה השמחה, נוכל לדעת מה מכיל כל מוצר גם מבלי לבקר במפעל. רשימת הרכיבים המופיעה בכל מוצר. כמובן שיתכן בהחלט שישנם רכיבים נוספים שהתקן מאפשר להשמיטם או שהיצרן חפץ להשמיטם בניגוד לחוק... יתכן וחלק מהרכיבים ילכו לאיבוד בתרגום לעברית, ויתכן שרכיבים מסוימים יסתתרו תחת שם כללי שאינו אומר הרבה, אך באופן כללי הרכיבים גלויים וידועים.
החוק הישראלי (והבינלאומי] מחייב לציין ע"ג כל מוצר מזון את רכיביו השונים. נכון שלעיתים אנו קוראים את רשימת הרכיבים ותמהים ומנסים להבין – האם זה כתוב בעברית? מה המילים הללו אמורות לומר לנו? מדוע משתמשים במספרים, באותיות לועזיות ובמילים משונות? בהמשך מדור זה, נלמד להכיר רבים מרכיבים אלו ונפענח את שמותם. לאחר שנכיר אותם, נוכל לדון בנושא כשרותם והצורך בהשגחה מהודרת – אם לאו.
ונתחיל באחד הרכיבים ה"פחות בעייתיים" הנמצא בכל ממתק, כמעט ללא יוצא מן הכלל. זה הוא צבע המאכל. בשונה מהתפיסה הפשטנית אותה רוצים היצרנים שתאמצו, אין הכוונה במילים אלו לצבע הראוי ומשמש לאכילה, אלא לצבע הצובע את האוכל...
במרבית המקרים, יופיע הצבע ברשימת . אות Eהרכיבים כמספר הצמוד לאות אנגלית זו היא האות הראשונה במילה  , דהיינו אירופה. התקן EUROPE האירופאי מסודר לפי קבוצות מספרים של סוגי חומרי גלם לתעשיית המזון. הצבעים  – כורכומין, 100למשל, יופיעו מהמספר  – פיגמנט רובין.180ועד המספר
לפיכך, בכל פעם שנראה ברשימת הרכיבים  – 100 כשלאחריה מספר בין Eאת האות  נדע שהכוונה לצבע מאכל. 180
מה הוא הצבע הזה? האם ניתן לקנות אותו בחנויות לחומרי בנין? לערב ולגוון עם צבעי טמבור למשל... ובכן, התשובה היא – לא!!! לא מדובר בצבע ברמה של זה הנמרח על הקירות והמשקופים אלא בצבע האמור להיות ראוי למאכל אדם. צבע שאינו רעיל ומזיק. נכון שצבעי מאכל מסוימים אינם ראויים להיקרא "ראויים למאכל אדם" ומדינות שונות ברחבי העולם אוסרות את השימוש בצבעים שונים, אך באופן עקרוני הם ראויים לשימוש – שלא כמו צבע פלסטי או צבע שמן וכיוצא בהם. קיים לפחות צבע אחד המשמש גם לצביעת קירות וגם לצביעת מזון. הצבע הוא לבן ונקרא טיטניום . גם בצבע זה, 171-Eדיאוקסיד וסיווגו הוא תנאי הייצור שונים והצבע המיועד למזון או למשחות שיניים וכדו', מסומן ככזה.
מטרת הצבעים היא בדרך כלל הטעיה וגניבת דעת של הצרכן. בעיקר של
הצרכנים הצעירים. הילדים. הצבע משווה לאוכל צורה מושכת ומגרה. לפעמים, משתמשים בצבע על מנת לחפות ולהסתיר שינויי צבע הנובעים מחשיפה לאור, אוויר, טמפרטורה שאינה מתאימה ואפילו שינויים הנגרמים מחוסר טריות או קלקול. אין כמעט מוצר שאינו מכיל צבע. בשר בקר ודג סלמון מאכילים את דגי הכלובים בצבע על מנת לקבל את גוון ה"סלמון" המפורסם..., חלמון ביצה וגבינה לבנה, לחם ודברי מאפה ואפילו וויסקי סקוטי האמור להיות בצבע אופייני...
שלא לדבר על עולם הממתקים והחטיפים למיניהם. נסו לתת לילד חטיף נטול צבע... למרות שמרבית צבעי המאכל אינם תורמים מאומה לטעם המאכל אותו הם צובעים, התרגלנו כל כך לקשר את הצבע עם הטעם, עד שאם ניתן לאדם רגיל משקה בטעם תפוז הצבוע בצבע לימון... הוא יזהה אותו כלימון. ניסיתי את זה והופתעתי.
צבעי המאכל מתחלקים בעיקרון לשתי קבוצות – הצבעים הטבעיים והצבעים המלאכותיים. המלאכותיים מיוצרים באופן סינטטי מנפט, פחם וכדו' ואילו הטבעיים מיוצרים מעולם החי והצומח בעיקר. מלבד סוגיית מחיר הצבע, צריך להתאים את הצבעים ומזון אותו רוצים לצבוע בהם. למשל – צבע עמיד בטמפרטורות גבוהות, צבע מסיס בשמן, צבע עמיד גם בסביבת חיידקים בשר, דגים, יוגורטים ואינו משנה את צבעו. מפעל גדול לעיבוד בשר, נסגר ע"י משרד הבריאות לאחר שעברו על החוק
ƒ‚‡ –‚–‚
   21.12.17    יום חמישי ג' בטבת, תשע"ח 3גיליון מס'  
בס"ד

וצבעו את הבשר בצבע מלאכותי. למרבה החרפה, הם השתמשו בצבע אדום ששינה את גווניו לירוק...
אם נחזור לנושא הכשרות, הרי שצבעי המאכל המלאכותיים כשלעצמם הינם כשרים בדרך כלל. לעיתים נתקלים בבעיות כשרות כאשר מוסיפים לצבע חומרים שתכליתם הוספת גוונים, דילול, חומרים שיאפשרו את המסתו במים או בשמן וכדו'. אך באופן עקרוני, אין איתם בעיות כשרות מיוחדות.
הצבע הטבעי לעומת זאת, הינו בעייתי בהרבה. צבעי מאכל טבעיים עלולים להיות מיוצרים מחומרים שאינם כשרים. הדוגמא המפורסמת ביותר היא צבע   או קראמין 120-E המאכל האדום הנקרא ועוד שמות דומים. זהו צבע המופק מייבוש וטחינה של נקבות חרקים מסוימות. אם ניקח בחשבון שמשרד הבריאות   ולכן – אוסר הוספת צבע מלאכותי לבשר מוסיפים צבע סלק, צבע שאינו עמיד בחום
  יש נטיה בעולם להשתמש בצבע זה, לא – רק לממתקים אלא גם לבשר וכדו'.   מופק גם מדגים, 161G-E הצבע סרטנים ושאריות שרימפסים וכן מנוצות של צפורי פלמינגו.   מופק גם מחמאה 161C-E הצבע ומנסיוב דם שור.   מופק גם מזגי ענבים 163-E הצבע מתעשיית היין.
מספר סוגי צבעים מופקים מחלמון ביצה. לא ידוע לנו האם זו ביצת תרנגולת או ביצת עוף טמא בסין, נתקלתי באיטריות ביצים שיוצרו מביצי עוף שאינו ידוע ככשר ואין עליו מסורת כלל. הביצים לא נבדקו כמובן שאינן עם דם וכו' וכו' וכו'.
שלא לדבר על כל סוגי הצבעים בהם הצבע עצמו מופק אמנם מצמחים כשרים אך מערבים אותו עם חומצות שומן שונות המגיעות לעיתים קרובות מן החי.
וכמובן, שאין זה המקום לדבר על הכשרות
לפסח...
אם נסכם את נושא הצבע והכשרות, הרי שמדובר ברכיב בעייתי המחייב פיקוח רציני וטוב.
לא אשכח את הביקור במפעל ממתקים בסין בו הסבירו לי שבדרך כלל הם  2 משתמשים בצבע מלאכותי, אך יש מדינות הדורשות שימוש בצבע מאכל טבעי - אותו צבע קראמין (המופק מחרקים] שהוזכר לעיל. מיותר להדגיש שאחת משתי המדינות הייתה ישראל... ולא מיותר להדגיש, שהמפעל הסיני מייצר ב"כשרות" עבור גוף כשרות שאינו מהודר.
בשבוע הבא אשתדל להרחיב מעט בהבנת רכיבים נוספים של הממתקים. אי"ה, נסביר את התעלומה המונחת מאחורי  ." "תמציות טעם וריח – המילים שבת שלום ומבורך.

confusing?


Prending to be everybody

http://www.gruntig.net/2017/08/worst-shadchan-ever.html

Kashrus issues


With the several references in the parsha to wine and grapes, I thought an article dealing with some practical grape skin problems might be in order.

Observing a Colorful Lifestyle
By Rabbi Yirmiyohu Kaganoff

          Question #1: Are there any non-kosher food colorings?

            Question #2: Why would a hechsher insist on a recall of a product?

           Question #3:How can a non-kosher ingredient be noticeable, and yet the finished product is kosher?

At one point in my life, when I worked as a kashrus supervisor, I made a surprise inspection of a company that produced juice drinks – let’s call it Generic Juices, Incorporated. I was surprised to discover that the plant was not following the instructions it had received from its hechsher and was bottling beverages containing enocianina, a coloring derived from grape skins. This product was not on the list of approved ingredients, and for good reason, as I will explain shortly. The kashrus concerns involved now created a serious problem for the hechsher, the company, and most of all, the unsuspecting consumer. Before discussing what happened, I must present the halachic issues involved.

THE FOOD COLORING INDUSTRY
           Whether we like it or not, many of our foods are colored with a host of coloring agents. Some are derived from food items, such as beets, berries, sugar (caramel coloring), turmeric and annatto, whereas others are derived from inedible materials whose sources most consumers would prefer to ignore. Although processing colorants can compromise the kashrus of the finished product, few food colors are themselves obtained from non-kosher materials. However, there are two common food pigments that originate from non-kosher substances: One is carmine red, also called cochineal, which is a very common color used to color fruits, yogurts, juice drinks, maraschino cherries and more. Cochineal is extracted from an insect that is native to South America. A closely related dye color, kermes, is a shade of scarlet derived from scale insects, which may have been the source of the tolaas shani dye used in the Mishkan and Beis Hamikdash. We should note that the Hebrew word tola’as, which is usually translated worm, may include insects and other small invertebrates. Thus, it may indeed be that the tola’as of the verse is a scale insect that produces a red dye.

The verse (Yeshayah 1:18), “if your sins will be like shanim, they will become as white as snow; though they be red as the tola, they will become white like wool,” clearly indicates that tola’as shani is a red color. On this basis, some authorities identify tola’as shani as kermes (see Radak to Divrei HaYamim II 2:6). One can rally support for this approach from the verse in Divrei HaYamim (II 3:14), which describes the paroches curtain as woven from techeiles, argaman, karmil, and butz, which is linen; whereas the Torah describes the paroches as made of techeiles, argaman, tola’as shani, and sheish, which is linen (Shemos 26:31). The words karmil and kermes certainly seem to be cognate. Similarly, the Rambam explains tola’as shani to mean “wool dyed with an insect” (Hilchos Klei HaMikdash 8:13). Thus, karmil appears to be another word for tola’as shani. The ancients derived a red dye from the dried bodies of the species called Kermes ilices, which served as one of the most important pigments for thousands of years. As a matter of fact, the English word crimson derives from this ancient dye.

(Without going into the subject in detail, it is appropriate to mention that some responsible rabbinic authorities rule that cochineal is kosher, since it comes from an inedible part of the insect. However, I am unaware of any major kashrus organization today that treats cochineal as kosher.)

Wednesday, December 13, 2017

Chicken pecking- any concern for kashrus? Usually not-

Alert: $$$$$$$some are attempting to claim that they have "the" exclusive chicken with a mesorah, etc. [ another Braekel scheme$$$]

Cannibalism in poultry is the act of one individual of a species consuming all or part of another individual of the same species as food. It commonly occurs in flocks of domestic hens reared for egg production, although it can also occur in domestic turkeyspheasants and other poultry species. Cannibalism can occur as a consequence of feather pecking which has caused denuded areas and bleeding on a bird's skin.[1] Cannibalism can cause large mortality rates within the flock and large decreases in production due to the stress it causes. Vent pecking, sometimes called 'cloacal cannibalism', is considered to be a separate form of cannibalistic pecking as this occurs in well-feathered birds and only the cloaca is targeted.

Motivational basis

Poultry species which exhibit cannibalism are omnivores. For example, hens in the wild often scratch at the soil to search for seeds, insects and even larger animals such as lizards or young mice,[4] although they are mainly herbivorous in adulthood. Feather pecking is often the initial cause of an injury which then attracts the cannibalistic pecking of other birds – perhaps as re-directed foraging or feeding behaviour. In the close confines of modern farming systems, the increased pecking attention is easily observed by multiple birds which join in the attack, and often the escape attempts of the cannibalised bird attract more pecking attention.

Development

Chicks brooded with a hen had lower mortality levels due to feather pecking and cannibalism compared to non-brooded chicks. This may indicate the hen guides the chicks to peck at more rewarding substrates, such as food or litter.

Prevalence

Cannibalism among layer hen flocks is highly variable; when it is not problematic, mortalities among production systems are generally similar. Published data on the prevalence of cannibalism could be misleading due to the inclusion of vent-pecking by some researchers but not others. Mortalities, due mainly to cannibalism, can be up to 15% in egg-laying flocks housed in aviaries,[7]straw yards,[8] and free-range systems.[9] Because egg-laying strains of chickens can be kept in smaller group sizes in cage systems, cannibalism is reduced,[6] leading to a lowered trend in mortality as compared to non-cage systems. In a study which examined 'skin damage' (most of which would have been cause by pecking) on hens at the end of their productive lives, damage was lowest in hens from free range systems, followed by barns, then furnished cages, and highest in conventional or battery cages.

Methods of control

Beak-trimming

Beak-trimming is the most common method of preventing or reducing injuries by cannibalism. In a three-year study of floor-housed laying hens, death by cannibalism was reported as 7% in beak-trimmed birds but was increased to 18% in non-trimmed birds.[

Group size

Increased group sizes in larger cages or floor systems can elevate the risk of cannibalism and feather pecking, probably due to the spread of the behaviour through social learning.

Light manipulations

Lights are sometimes provided in nest-boxes to attract hens to use the nests, but this practice has been correlated with an increased risk of cannibalism.

Perches

Rearing chicks with access to perches by four weeks of age has been associated with increased use of perches, and reduced cannibalism, in adulthood.[

Thursday, December 07, 2017

To whom it may concern;

לכבוד הרה''ג שליט''א
שלמא רבא מן שמיא יסגי למע''כ,

נשאלתי להעיד בבית המשפט נגד מוסד יהודי בענין התעללות מינית בקרב מחנינו.
ונפשי בשאלתי מה חוו''ד הגדולה של כבודו שליט''א בע''ז אם מחויב אני ללכת להעיד שם או לא.

הק' רפאל אייפרס


התעללות פיסית ומינית בילדים
בענין חמור זה קבלתי מכמה ת''ח ובקיאים דעותיהם של הגדולים של דורנו אשר מפיהם אנו חיים אחר אשר קרו כמה מעשים נוראים בקרב מחנינו רח''ל ומצאתי סיכום דה''ק הלכה ברורה במ''א מאת מוה''ר הרב הגאון מנחם מענדל הכהן שפרן שליט''א אב״ד בבני ברק בענין מסירה ובענין לחייב המזיק לשלם ה׳ דברים מט״ז אדר תש״ע וזתו''ד בק''נ ובשינויים

א. בנוגע להורה או מחנך שפוגע בבנו או בתלמידו שמעכ״ת נדבר אתי עם אחד מחשובי העסקנים מארה״ב בעניני חינוך בענין שאלות בנושא זה
א. בנוגע להעברת הענין לשלטונות כפי שחוקי המדינות שם [וגם כאן] מחייבים לדווח וכפי שנקרא בלשונם [mandated reporting] והיודע על פגיעה פיזית או מינית בקטין או בחסר ישע ואינו מדווח ה''ז גופא עבירה שנענש עליה. האם מותר לדווח או חייבים לדווח.
ב. האם אפשר לחייב את הפוגע בנזקי הנפגע, מדובר בהוצאות פסיכולוגיות גדולות וממושכות של שנים רבות ולפעמים פסיכיאטריות, ולפעמים אין תרופה למכתו רק הרופא יכול להקל על הנפגע איך לחיות עם בעייתו.
ג. מה הם דרכי הבירור בזה, איזה בי״ד, איזה עדויות וכו'.

ואעלה על הכתב בקצרה את אשר אמרתי אז עם קצת תוספת:

1. מסירה לשלטונות
ב. בנוגע למסרו לשלטונות אין לנו אחר מה שכתב בזה מרן הגריש״א שליט״א. ודבריו באו בקוצר אמרים:
* מדין מכין ועונשין שלא מן הדין,
* ומדין רשות המלכות המבואר בב״מ ר״פ הפועלים וע״פ דברי הרשב״א ח״ג סי׳ שצ״ג המובא בב״י חו״מ סי׳ ב׳ מחו' ב׳ שכ׳ שני טעמים אלו [ולא ברירא בד' הרשב״א אי טעמא תניינא הוא רק הוספה על טעמא קמא וכמ״ש שם ברשב״א ״וכ״ש״, או עומד בפני עצמו דאפי׳ ליכא משום מכין ועונשין מותר משום הורמנא דמלכא, וכדמשמע בריטב״א החדשים בב״מ פ״ג ע״ב במעשה דראבר״ש ד״ה אמר להם, ואכ״מ].
* רודף,
* והצלת הניזק,
* ואפרושי מאיסורא, הוא רק אם יש חשש שיחזור ויפגע.

2. יחזור וישנה וישלש מוחזק למזיק וריבוי הקרבנות
והני טעמא כולל כבר גם באופן שאין חשש שהוא עצמו יחזור וישנה בעבירה אלא כדי להרתיע אחרים, אבל ברוב המקרים כמעט ברור שימשיך בזה ויחזור וישנה וישלש וכו׳, וכמ״ש הרמב״ם הובא בשו״ע שפ״ח סעי״א דס״ל דעשה המוסר את אשר זמם אסור להורגו, ואם הוחזק למסור הרי זה יהרג שמא ימסור אחרים, דחזקה שימשיך למסור וזהו מדין רודף, וידוע ריבוי הקרבנות שמוחזק למזיק יכול לעשות, ובזה מותר לסלקו מלעשות מעשיו לעתיד מכמה טעמים שכ''א כדאי לעצמו, או מטעם רודף אחר וכו׳ ובילדים נחשב לאונס.

3. מזיק
ואם עושה עבירה שאין בה דין רודף ה''ה בכל מקרה מזיק כידוע הנזק הנפשי שגורם לכל ימי חייו לנפגע [בנוסף למה שמרבה נפגעים וניזקים נוספים דכידוע שנפגע נעשה בהרבה פעמים לפוגע], ויש בזה משום מציל את הניזק מהמזיק דמותר כשור שעלה על חבירו להרגו דמותר להזיק את המזיק כדי להציל את שלו, וכן מבואר בסי׳ שפ״ח דאפי׳ למסרו למלכות מותר אם א״א בע''א, עי׳ בש״ך סי׳ שפ״ח ס״ק מ״ה וברמ״א סעי''ט וכן ברמ״א סע''ה אם הי׳ סרבן דמותר, וכידוע שאם אינו מטופל אין דרך למנוע ממנו מלעשות מעשיו במחשך אלא לאסרו,
אפרושי מאיסורא
ועוד יש בזה משום אפרושי מאיסורא דגם אם אין לו דין רודף להרגו מ״מ מותר להכותו עד שיפרוש כמבואר בב״ק כ״ח ע״א בנרצע שכלו ימיו, וכידוע שאין דרך להפרישו אם אינו מטופל בלי לאסרו ולהרחיקו מהציבור, ושלשה אלו:
* רודף,
* והצלת הניזק,
* ואפרושי מאיסורא,
הוא רק אם יש חשש שיחזור ויפגע.

4. חוקי המלכו' ובי״ד עונשי' אפי׳ כשלא יחזור
אבל מטעם חוקי המלכות לתיקון המדינה ומדין בי״ד מכין ועונשין הוא אפי׳ כשאין חשש שיחזור הוא ויפגע, אלא למען ישמעו וייראו אחרים. ולפעמים יש גם נפ״מ להיפך כשאין צורך שעה ואין הורמנא דמלכא, אבל איש זה לבדו הוא רודף ומזיק דמסלקינן לי׳ לאסרו מהני טעמי אחריני.

5. איזה בירור צ' הדבר
ג. ומה ששאל בנוגע לאיזה בירור צ' הדבר, כבר מבואר בתשו׳ הרשב״א במיוחסות סי׳ ר״מ שבב״י סי׳ ב׳ דסגי בעדים קרובים או עד מפי עד וכיו''ב כל שנראה להם שהענין אמת. ובטור החדש בהגהות ציין לתשוב׳ הרשב״א ח״ד סי׳ שי״א שגם ע''פ עצמו נקנס ול''א בזה אין אדם משים עצמו רשע. [וכבר נחלקו בקנס ממון של תקנת בני העיר אם שייך בזה מודה בקנס פטור, עי׳ פ״ת סי׳ א׳ ס״ק ז׳ בשם תשו׳ שמן רוקח ובעיקר בש״ך סי׳ שפ״ח ס״ק נ״א ובקצות ס״ק י״א ובפ״ת ס״ק ה׳, אבל כאן לכו״ע קנסינן דאינו קנס של תקנה אלא קנס שמחדשים עכשו לצורך חוטא זה, ואכ״מ].

6. בכ''מ דאין כשרים איכא תקנה
וגדולה מזו כ' ברמ״א בסוסי׳ ל״ה דלא רק למיגדר מילתא אלא בכ''מ דלא שכיח שם כשרים איכא תקנה, וז''ל כל אלו פסולים אפי' במקום דלא שכיחא אנשים כשרים להעיד, וכ''ז מדינא, אבל י״א דתקנת קדמונים הוא דבמקום שאין אנשים רגילים להיות כגון בביה''כ של נשים או בשאר דבר אקראי שאשה רגילה ולא אנשים כגון לומר שבגדים אלו לבשה אשה פלונית והן שלה, ואין רגילים אנשים לדקדק בזה, נשים נאמנות, ולכן יש מי שכתב דאפי' אשה יחידה או קרוב או קטן נאמנים בענין הכאה ובזיון ת״ח או שאר קטטות ומסירות, לפי שאין דרך להזמין עדים כשרים לזה ואין פנאי להזמין, והוא שהתובע טוען ברי עכ״ל, ועיי״ש בנו״כ פרטי הדינים בזה. ובנ״ד בוודאי לא שכיחי כלל וכלל אנשים להעיד על מעשיו.

7. הורמנא דמלכא אי״צ בירור דבי״ד
וכ״ז כשדנים על בי״ד מכין ועונשין, אבל אם מטעם הורמנא דמלכא הרי הדבר תלוי בבירורים שלהם וכמעשה דר׳ אלעזר בר״ש בב״מ שדן עפ״י אומדנא, וכן היכא שיש דין רודף או הצלה ממזיק או אפרושי מאיסורא הרי אי״צ בירורים של בי״ד, אלא אם לפי ראות עיני המציל יש כאן רודף או מזיק או הפרשה מאיסור חייב להציל.

8. אם צ' לשמוע הטענות זבפנ''ז
ד. ואם צ' לשמוע הטענות זה בפני זה? הנה אין כאן שני בע''ד אלא עד ובע''ד א', והנידון הוא קבלת עדות שלא בפני בע''ד, שהרי הנפגע אינו בע''ד ואפי׳ נוגע אינו, וכמבואר ברמ״א סי׳ ל״ג סעי׳ ט״ז דקרובי הנרצח, ובש״ך ס״ק ט״ז דאפילו הנרצח עצמו, יכול להעיד אם אינו טריפה, וכ״ש בנ״ד אם אין דנים על הענשה מדין מכין ועונשין וכו׳ אלא על הצלת אחרים שיפגעו ממנו ומדין רודף או מזיק אחרים או מדין אפרושי מאיסורא, ומחמת זה בעי' לאסרו במאסר ולסלקו מהציבור, וכיון שהנידון הוא קבלת עדות שלא בפני בע''ד, אז אם א״א לקבל עדות בפניו מחמת אלמותו שהנפגעים מפחדים ממנו כדמצוי הרבה פעמים בזה, כבר מבואר דינו בשו״ע סי׳ כ״ח סעי׳ ט״ו ברמ״א דנחלקו קמאי אם בדיעבד קבלו עדות שלא בפני בע״ד ״ולכן אם הבעל דין אלם והעדים יראים להגיד בפניו מקבלין העדות שלא בפניו ודנין על פיו״.

מסוגל להפליל את הבי״ד
וכן לפעמים אם הבי״ד יגבה בפניו הוא מסוגל להפליל את הבי״ד דאז גובים שלא בפניו, והכי דיינינן לכל אלמא, או אם העד אינו מסוגל נפשית להעיד בפניו כדמצוי הרבה פעמים במקרים אלו, ואם לא יקבלו שלא בפניו לא יעיד כלל, או שקראו לו ולא בא והוא חייב לדון לפניהם כמ״ש כ''ז בסעי׳ ט״ז שם ברמ״א בדעה השני׳, דכל כה״ג מקבלין שלא בפניו.
וכ״ז מעיקר הדין כשבאים לענוש מדין מכין ועונשין או בהורמנא דמלכא, אבל במקרה של רודף ומזיק ואפרושי מאיסורא וא״א בע''א בוודאי מקבלין שלא בפניו.
וכ״ז בא''א אבל אם אפשר לשמוע בפניו ואין לבי״ד חשש שיפליל את הבי״ד, ודאי עדיף טפי לשמוע בפניו דכך מתברר הדבר היטיב.

9. בי״ד מיוחד לענינים אלו
ה. בי״ד מיוחד לענינים אלו: דבר טוב ותיקון גדול הוא מה שהקימו בארה״ב בתי דין מיוחדים לנושא זה בכמה מקומות דלאו כל דיין הרוצה ליטול את השם יטול, ולא שייך בזה הדין דכל ג' יכולים לדון, דאנן סהדי שרק מי שמתמחה בד''ז וקרא ושנה בזה, והוא אדם שקול דמצ''א אינו מאמין לכל תלונה וכל סיפור שמספרים הורים או מתלוננים, והרבה דמיונות ודמיוני דמיונות יש בענינים אלו, וכבר ראיתי כן ביושבי בבי״ד בע''ז שאפי׳ בעלי מקצוע יש כאלו שמיד בטוחים שסיפור ההורה הי׳ ונברא, ואדם בעלמא ואפי׳ דיין ומורה הוראה יכול מיד להגרר להאמין ולהשתכנע באמיתות הסיפור, ובסוף אחרי חקירה מתברר שהכל נולד וקרה בדמיונו של המתלונן ולפעמים הילד נפגע ומפחד לומר ממי, ומטיל הדבר על מורה או מלמד מסויים, ולכן גם אם מצד הילד אכן פגעו בו צ' לברר מי הפוגע.

התחייבויות על העתיד לא שוות כלום
ומצד שני ראיתי שמי שאינו מומחה בזה מיד יקבל את תשובת הפוגע והצטדקותו, ובפרט אם הוא אדם מכובד או בעל הסברה טובה שיסביר שהנפגע הוא שאשם בזה והי׳ היוזם של מה שקרה, או שהי׳ מעידה חד פעמית, או שהי׳ מצב מסוים, או שטעה ונתכוון לטובה, וכ״ש אם יכחיש לגמרי בבטחון, ולפעמים אין הפוגע משקר ביודעין אלא הוא עצמו מאמין עכשיו במה שמכחיש, ולכן מסוגל לשכנע שיאמינו לו, ולמומחים בנפש יש להם הגדרות לכאלו, ובאמת בכל אלו בד''כ מדובר באדם עם סטי׳ נפשית שהבטחות והתחייבויות על העתיד אינן שוות כלום, וכל שאינו בקי בכ''ז לא יוכל להיות דיין בד' גם אם יודע כל התורה, וכמו שמי שאינו מבין שפת אנגלית לא יוכל לדון בעלי דין שטוענים באנגלית, ה״ה מי שאינו מתמצא בנושא זה הוה כמי שאינו מבין שפתם וענינם של מזיקים אלו.

10. מסרב לדון לפני בי״ד המיוחד
ו. מסרב לדון לפני בי״ד המיוחד: ולכן רק בתי דין כאלו שנתמנו ע״י נציגי הציבור ועסקנים המתמצאים בזה וגדולי תורה, רק בתי דין אלה הם הכשרים וראויים לדון בזה, ואם החשוד טוען ליזל בתר הנתבע ובוחר בי״ד בעלמא אפי׳ כאלו שאיתמחי בדיני ממונות או בעריכת גיטין הוה כאומר שמוכן לדון לפני עמי הארץ לאותו דבר, או לפני חרשים שאינם שומעים שפתם של המדברים בע''ז, ונחשב כמסרב לדון לפני הבי״ד שמחוייב לדון לפניהם, ושומעין העדות שלא בפניו כנ״ל אות ד׳ מרמ״א סי׳ כ״ח סעי׳ ט״ז, ובפרט כשברודף ומזיק עסקינן דהוה הצלת נפשות.

11. יעוץ לביה״ד
ז. יעוץ לביה״ד: ומה טוב הי׳ שיצמידו לעצמם מומחה מקצועי שקול ובר דעת בחקרם ענין כזה שיוכל לעזור להם הן בחקירות והן בהבנת המציאות, וכן כדאי שיהי׳ להם יעוץ משפטי שלא יסתבכו עם חוקי המדינה אשר חוב אצלם. ויש לבדוק אם יש דרך לקבל איזה רשיון מהשלטונות לעסוק בזה, ויהי׳ להם אפשרות להעביר הענין לשלטונות באופן מסויים, שהרי גם בדיניהם יש לפקידת הסעד או ליועץ המשפטי שיקול דעת מתי להעמיד למשפט ולשקול הענין מהיבטים נוספים.

12. עדות מפורטת
ח. עדות מפורטת: גם חשוב מאד שידעו הבי״ד שצ' שהמעיד יגיד בדיוק מה הי׳, דבד''כ כל אדם מגדיר מעשה מסוים בזה בלשון אחר, וכשחוקרים בדיוק שומעים סיפור אחר לגמרי, וכדתנן במגדף בסנהדרין נ״ו א''ר יהושע בן קרחה בכל יום דנין את העדים בכינוי יכה יוסי את יוסי, נגמר הדין לא הורגים בכינוי אלא מוציאים כל אדם לחוץ, ושואלים את הגדול שבהן ואו' לו אמור מה ששמעת בפירוש, והוא אומר, והדיינים עומדין על רגליהן וקורעין ולא מאחין ע״כ, וזהו דין בהל׳ עדות, אבל בענין שלנו אם לא יעיד בפרטות יצא דין מעוקל. והגדר בזה הוא שאם יתברר שלא הי׳ מה שבי״ד מבין מד' האם יוצא שהעד שיקר אז חשיב עדות, אבל אם יוכל לפרש דבריו שלא כך כיונתי לא חשיב עדות.

13. אין מעשה ללא הוראת בי״ד או חכם מובהק
ט. ליחיד אסור לעשות מעשה רק עפ״י בי״ד או הוראת חכם מובהק: יש לציין דבר חשוב שבענינים של מסירה לשלטונות אסור לעשות מעשה על דעת עצמו אלא עפ״י בי״ד או חכם המתמחה בזה, ודין פני׳ לערכאות שכתבו הגאונים בסי׳ כ״ו שהחמירו כ״כ בהצרכת רשות בי״ד אין עיקרו מחמת התרת איסור ערכאות, אלא מניעת גרימת נזק שלא כדין ומניעת מסירת ישראל לידי עכו״ם, וכדמתבאר ממ״ש הרא״ש פ״ח דב״ק סי' י״ז על הגמ׳ מנא הך מילתא דאמרי אינשי קרית לחברך ולא ענייך רמי גודא ושדי עילויה דכתיב יען טהרתיך ולא טהרת לא תטהרי עוד, ״מכאן פסק רב פלטאי ז״ל ראובן שיש לו תביעה על שמעון ומסרב לבוא עמו לדין שרשאי להביאו לערכאות של נכרים כדי להוציא את שלו מתחת ידו״.

14. להציל את שלו א''צ להתחשב בנזק שייגרם
ולכאורה מה שייך גמ׳ זו להיתר איסור ערכאות, אלא שר׳ פלטאי הבין שהאיסור הוא מחמת שמזיק לחבירו, וע״ז הביא מהגמ׳ שלהציל את שלו כשאינו יכול להציל בענין אחר מחמת חבירו א''צ להתחשב בנזק שייגרם לו ״רמי גודא ושדי עילוי״׳, וכן מתבאר מלשונות הפוסקים [ועי׳ בביאור הגר״א שציין לגיטין והוא מהראשונים וזהו טעם אחר]. וכבר מבואר שם באותה תשו׳ הרשב״א שבב״י סי׳ ב׳ לגבי האי דינא עצמו ״ומכל מקום הברורים [היינו נבחרי הציבור] צ' להתיישב בד' ולעשות מעשיהם אחר המלכה ולהיות כוונתם בכל עת לשמים ע״כ, וכ״כ שם בב״י מעוד תשוב׳ הרשב״א ולדיני נפשות צ' שיהו מוזהרים לעשות בהסכמת זקני עירכם כדי שיעשו אחר הצורך הגדול ובמיתון ע״כ.

15. סגי בשיקול דעת של חכם מומחה
ומד' הרשב״א למדנו דבהוראת שעה סגי בברורים שבחרו הציבור עליהם לפקח על עניניהם, ומר״א ברבי שמעון חזינן שא''צ בי״ד כיון דכך הי׳ ההורמנא דמלכא וסגי בשיקול דעת של חכם מומחה, וכיון דכמעט בכל המקרים בהצלה מרודף וממזיק ובאפרושי מאיסורא עסקינן ולא רק בהענשה, ובאלו אי״צ בי״ד ומאידך גיסא שכיח בענינים אלו אצל משפחת הנפגע ״כי יחם לבבו״, לכן א״א להתיר בלי חכם ומבין אבל אי״צ בי״ד, ובפרט שע״י הצרכת בי״ד יתעכב הטיפול ובינתיים יפלו עוד קרבנות ונפלה כל הצלת הנרדפים והניזקים בבירא, אלא סגי בחכם המבין בזה, ואם הוא יצטרך יעוץ ידע עם מי להתיעץ.

16. מחמת שנאה נענש כמי שהרג שלא כדין
ומהחובה לציין מש״כ ברמב״ן פ' לך לך [ט''ו, י''ד] דבהוראת שעה שבא בציווי של נביא להרוג פלוני, אזי אם עשה לשמה עשה מצוה, ואם עשה מחמת שנאה ששנא את פלוני נענש כמי שהרג שלא כדין, ואין זה דומה למי שנתחייב מיתת בי״ד והרגו השליח בי״ד שלא לשמה רק מחמת שנאה, דאז מצוה שלא לשמה בידו, וז״ל המתוק של רבנו הרמב״ן ודע והבן כי האיש שנכתב ונחתם בראש השנה להריגה לא ינקה הליסטים ההורג אותו בעבור שעשה מה שנגזר עליו, הוא רשע בעונו ימות ודמו מיד הרוצח יבוקש.

17. או אמרי' אין אדם נתפס על צערו
אבל כאשר תצא הגזירה ע''פ נביא, יש בעושה אותה דינים, כי אם שמע אותה ורצה לעשות רצון בוראו כנגזר אין עליו חטא אבל יש לו זכות בו, כאשר אמר ביהוא יען אשר הטיבות לעשות הישר בעיני ככל אשר בלבבי עשית לבית אחאב בנים רבעים ישבו לך על כסא ישראל. אבל אם שמע המצוה והרג אותו לשנאה או לשלול אותו, יש עליו העונש כי הוא לחטא נתכוון, ועבירה הוא לו עכ״ל.
[אלא שבדיעבד אם מסר מחמת כעסו שלא כדין דנו הפוסקים בסי׳ שפ״ח במי שהלך מתוך כעסו כי יחם לבבו שחבירו הכהו ומסרו לשופט אם נענש או אמרינן אין אדם נתפס על צערו, וגדר הפטור להסוברים כן הוא תחשב כמזיק בגרמי באונס].

18. חיובי ממון
י. חיובי ממון: מחמת דוחק הזמן לא הספקתי להאריך במקום שאמרו להאריך, ובודאי יחלקו עלי חברי בכמה דברים כדרכה של תורה, מ״מ אכתוב בקיצור ומיני ומינייהו יתברר שמעתתא.

נזק ריפוי ושבת בושת וצער
מצינו בתורה באדם המזיק אדם חמשה דברים, ומה שנוגע אלינו הוא בעיקר נזק, ריפוי ושבת, ויש לדון גם על בושת וצער, ואף שאין דנים בזמה״ז בושת וצער אין זה כמו דיני קנסות שכ''ז שלא חייבוהו בי״ד אינו חייב אפי׳ לצי״ש [והא דמהני תפיסה הוא דין אחר],
בה׳ דברים הוה גזלן אם אינו משלם
דבהני ה׳ דברים הוא כבר חייב ממש והוה גזלן אם אינו משלם, אלא שאין בי״ד לדונו, והוה כעיר שאין שם בי״ד דוודאי חייב הלוה והמזיק לשלם חיובו, ובזה מהני תפיסה יותר ממה דמהני תפיסה בקנס בב״ק ט״ו ע״ב, דבקנס נעשה גם החיוב ע״י עצם התפיסה, ולכן אם יוכל לתפוס ע״י איומים המותרים עפ״י דין מותר [ואפי׳ לקמאי דריפוי ושבת אין דנין בזמה״ז יש תקנה שמנדים אותו עד שיפייס את המתבייש כפי הראוי לו עד קרוב לדמי הריפוי והשבת, אבל למעשה לריפוי ושבת אי״צ לנדות אלא כמ״ש בש״ך ממהרש״ל דדנין בזמה״ז].

19. ריפוי ושבת
יא. ריפוי ושבת:
·       גדר ריפוי הוא כל מה שאפשר להחזיר האדם לקדמותו, הוצאה זו הוא רפוי.
·       ושבת הוא הזמן שמפסיד ממלאכתו כשא''א להחזיר זמן זה ע״י רפוי, עד שיחזור למלאכתו [וכן נזק הוא הנזק הקבוע שא״א להחזיר ע״י רפוי].
ולדוגמא בהכהו באופן שבלי רפוי יהי׳ חולה חודשיים וע״י סמא יתרפא בחודש א', דחודש א' שא״א לרפאות חייב מדין שבת והחודש שאפשר להוריד ע״י רפוי חייב לשלם הרפוי.

הדקי׳ באדנרונא שאינו יכול לעבוד הוי בכלל ריפוי ואפי' בדמים רבים
וכן אם הדקי׳ באינדנרוניא באופן שאינו יכול לעבוד, אז אם אפשר להוציאו בדמים מרובים חייב להוציאו וזה בכלל ריפוי, כ״כ הש״ך בסי׳ שפ״ח ס״ק ל״ט והעתיק כן בביאור הגר״א בקיצור בס״ק ל״ט, ולא חלקו עליו שם הנו״כ [ואדרבה הקצות חידש בד' המרדכי דאפי׳ עשה לו הוצאות ריפוי בגרמי או גרמא ג״כ חייב ריפוי מה״ת, וזה מונח בחי׳ התורה של רפוי דגם אם גרם לו הוצאה זו חייב, והקצות חולק על סברא זו אבל אם הדקי׳ בידים לא פליג ע״ז דהוה בכלל ריפוי], אלא שאם א״א להוציאו מהאינדרוני׳ או לא הוציאו עד שעבר הזמן והפסיד מעשי ידיו חייב מדין שבת.

20. רפוי קודם
ואין המזיק יכול לומר אשלם שבת של חדשיים במקום לרפאותו ולהפחית את השבת לחודש, דכל שאפשר לרפאות רפוי קודם [כמו שא״י לומר אשלם נזק במקום לרפאות], דאין רפוי בא לחסוך בטול מלאכה אלא הוא חיוב בפני עצמו.

שבת שבכל יום עד שיתרפא
יב. שבת: עוד קיי״ל בשבת כרבא דפליג אאביי בב״ק פ״ו הכהו על ידו וצמתה וסופה לחזור אביי אמר נותן לו שבת גדולה ושבת קטנה ורבא אמר אינו נותן לו אלא דמי שבתו שבכל יום ויום ע״כ, והיינו דאם סופו לחזור א״י לומר אתן פחת ערך הניזק כעבד כדין נזק, אלא נותן שבת שבכל יום עד שיתרפא, ורק בנזק קבוע בלתי הפיך הוה בכלל נזק, וכן הוא בשו״ע סי׳ ת״כ סעי׳ ה׳.

21. יג. ריפוי
א. סוגי רפוי: היום נתרחבו צרכי החולה הנכללים בשם הוצאות רפואיות כגון אם חרשו וצריך מכשיר שמיעה או צ' יד או רגל פלסטיק. וכן יש תרופות משככי כאבים שאינו מרפא אלא מקילות על הכאב וכן יש תרופות זמניות שאינו מרפא לגמרי אלא שאחרי זמן חוזרת המחלה וצ' לדון מה נכלל בריפוי.

ב. מכשירי עזר לחולים: ומסתבר דמכשיר שמיעה ורגל פלסטיק ומקל הליכה אינו בכלל רפוי דהא אינו מרפא את החולה אלא עוזר לו להסתדר בלי שמיעה או בלי רגל, דכל שאינו עושה פעולת התיקון בגוף החולה אינו בכלל ריפוי, אלא שאם בלי המכשירים האלו הוא נהי׳ מוגבל הרי מוגבלותו גורם שבת או נזק.
* והנה בשבת, אם בלי המכשיר השבת הוא מאתיים והמכשיר עולה חמישים וע״י המכשיר השבת הוא חמישים לכאורה יכול לומר אשלם מאה וקנה מכשיר שהרי סוף סוף יכול לעסוק במלאכה.
* אבל בנזק, לכאורה אינו כן, דאם בלי המכשיר הנזק הוא מאתיים ועם המכשיר הנזק הוא מאה והמכשיר עולה חמישים דחייב כל המאתיים ואין המזיק יכול לומר אקנה מכשיר ואשלם מאה וחמשים, אבל באמת צ״ע כיון דדרך העולם לקנות מכשיר יתחייב רק ק״נ ומה שרגיל להעזר בו אינו בכלל נזק גופו.

דבר העומד לתיקון דמשלם דמי תיקון
22. ונראה דתליא באיזה כלי עזר דאם מתהלך עם מקל וכך דרך העולם שנכה כזה משתמש במקל מעריכין נזקו כמו הולך עם מקל ומשלם דמי מקל ואדרבה גם אם המקל והמכשיר עולה יותר מהנזק מחייב הניזק את המזיק לשלם דמי מקל ומוסיף לשלם את הנזק שיישאר כשהולך עם המקל. ומצוי הדבר באדם זקן שאינו שוה כלום למכור לעבד ומ״מ חייב לשלם לו המכשיר שדרך חולה כזה להשתמש בו וזהו כעין מ״ש בחזו״א ב״ק סי׳ ו׳ אות ג׳ בהזיק דבר העומד לתיקון דמשלם דמי תיקון ולא פחת שווי הדבר הניזק.

כלי עזר שהדרך שמשתמשים בו
ולא מיבעי׳ ברגל פלסטיק שמתחבר לגוף אלא גם במקל שאין המקל מתקן כלל את גוף הניזק והי׳ אפשר לומר דלא דמי לתיקון בית שבחזו״א דמתקן גוף הניזק דמ״מ זהו התיקון של האדם הניזק ואינו פנים חדשות. וכ״ז בכלי עזר שהדרך שמשתמשים בו אבל בכלי עזר שאין דרך כל אדם להשתמש בו כגון עגלות חשמליות המטפסים מדרגות אינו יכול לומר תשתמש עם כאלה ולא אשלם כל הנזק או להיפך אין הניזק מחייבו לשלם עגלה כזו.

23. נרגע מצערו וכאביו שפיר הוה ריפוי
ג. אלא דהיכא דיש לו צער וכאבים ממה שנעשה מוגבל וע״י הרגל פלסטיק או המכשיר שמיעה נרגע מצערו וכאביו י״ל דשפיר הוה ריפוי, ותליא אם רפוי זמני הוה בכלל רפוי, ואם הצלה מכאב הוה בכלל רפוי, עי׳ להלן.

דבר העומד לתיקון חייב לתקן
ד. מכשירים רפואיים המתחברים לגוף: ומסתפקנא בהזיקו שצ' עכשו שיניים תותבות קבועות שמחברים לפה או טרנזיסטור בלב וכ״ש השתלת כלי׳ כיון דמתחבר ומתבטל לגוף דהוה בכלל רפוי בכל גוונא או אכתי אינו אלא תוספת חיצונית והגוף נשאר ניזוק והוה בכלל תיקון הנזק ותליא בהנ״ל אות ב׳. והכא גם אם נכלל בנזק ודאי חייב לשלם להחזו״א דדבר העומד לתיקון חייב לתקן.

24. א״י לומר אשלם נזק במקום לרפאות
ה. וריפוי זמני כגון דאמדינן לי׳ שאחרי הרפוי יחזור החולי וכך יהי׳ כל ימי חייו שירפאהו ויבריא לתקופה ויחזור ויחלה ג״כ בכלל ריפוי הוא, ולא אמרי' דאין זה רפוי ונאמוד מצבו כנזק קבוע בלתי הפיך וישלם רק נזק, דכמו שאינו יכול לומר אשלם שבת במקום לרפאות וכנ״ל אות י״א כ״כ א״י לומר אשלם נזק במקום לרפאות וכיון שדרכן של בני אדם להתרפאות כמה שאפשר אפי׳ לזמן הרי זה בכלל ריפוי.

ריפוי זמני ומשככי כאבים בכלל ריפוי
ו. משככי כאבים: כאבים הוא גם היזק בגוף האדם הצריך תיקון וממילא תרופה המשכך את הכאב הוא הריפוי ולא מיבעי׳ משכך שנוטל את הכאב לגמרי אלא גם כשהכאב חוזר אחרי כמה שעות וחוזר חלילה הוה ריפוי דריפוי זמני בכלל ריפוי הוא כנ״ל ה׳.

25. כל שהפעולה הוא בנפש הוה ריפוי
יד. ומהנ״ל לנידונינו: כידוע במחלות נפש של התעללות בילדים שפעמים רבות החלמתם קשה ולפעמים הטיפול עוזר לתקופה וחוזר חלילה. ולפעמים אין הרופא מתקן הנזק שבנפש אלא מלמדו איך לחיות עם בעייתו, כל אלו הם בכלל ריפוי דכל שהפעולה הוא בנפש לא דבר חיצוני הוה ריפוי, וכן אם הרופא עוזר לו שהנזק לא יפריע לו בחיים כנ״ל במשכך כאבים.

כרבא דאם יעבור במשך הזמן הוה בכלל שבת
ואם הנזק הוא כזה שלמרות הטיפול יעבור שנים עד שיצא מהטראומות שעשה לו המזיק והוא מוגבל בקשריו עם אנשים ובסוג פרנסתו, הרי שבנוסף לרפוי יש כאן שבת שהוא חייב וכרבא דאם יעבור במשך הזמן הוה בכלל שבת, ואם הנזק הוא בלתי הפיך הרי זה נזק, וכיון שבילדים עסקינן והנזק הוא לכל ימי חייו דמי הנזק הוא גדול.

26. הוראת שעה תשלומים כהרתעה אם זה יספיק
טו. לחייב שלא עפ״י דיני מזיק: וכ״ז אם דנים רק בדיני מזיק עפ״י דין, אבל אם ידונו בדיני הוראת שעה דמכין ועונשין שלא כדין וכנ״ל אות ב׳ דאז יכול להיות זה גופא ההרתעה לאחרים במקום למסרו למאסר אם הדבר אפשרי מבחינת הרשויות, ולפי ראות עיני המומחים זה יספיק להצלת הנרדפים והניזקים ולאפרושי מאיסורא כנ״ל.

27. טז. להתחייב בהסכם העבודה: ופעם הצעתי דבעובדי הוראה יכלל סעי׳ בהסכם העבודה שמתחייב לשלם כל נזק שיגרום לילד או לתלמיד גדול כפי שמחייבים בחוקי המדינה או כפי אשר יושת עליו ביה״ד הדן בענינים אלו לפי ראות עיניהם כולל פיצוי הניזק בכל נזקיו גם מה שאינו חייב עפ״י דין והורי הילד, אפוטרופסיו, הנהלת התלמוד תורה יוכלו להמנות כאפוטרוסיו וכשליח הילד מעצמם לתבעו, וכ״ש הילד עצמו ולא יוכל לטעון לאו בע״ד דידי את, אבל הכסף יהי׳ רק לצרכי הילד וצריך לנסח באופן שיועיל עפ״י דין.

28. בדיקת התאמה: ויש מקום לשקול אם כדאי לקבוע שכל מועמד להוראה ייבדק ע״י אנשי מקצוע אם אין לו נטיות לאלימות וכו׳, ואופן הבדיקה יהיה כפי המקובל במועמדים למשרות רגישות ומשרות אימון (ולמשל בארה״ק מקובל להפנות את המועמד לבדיקה גרפולוגית, ויש לנהוג בכל ארץ כפי הנוהלים המקובלים באותו מקום).

חיוב תשלומין ע''פ ד' רמ''א
עוד קבלתי תשובה מהרה''ג מוה'''ר רב יהודה סילמן שליט''א רב דק״ק חסידים רמת אלחנן ב''ב בענין דיווח לרשויות על התעללות בילדים וז''ל בק''נ ובשינויים:
·       האם מותר או מצווה לשתף פעולה עם השלטונות ולדווח,
·       ועוד אם ניתן לחייב את הפוגע בתשלום כלשהו משורת הדין.
תשובה:
·       הנה, מצ''א ז״ב שא״צ מושב ב״ד בנוכחות הצדדים שסיבת ההיתר לדווח הוא או מדין ספק רודף, או מדין לאפרושי מאיסורא, או מדין הורמנא דמלכא, ולכל הטעמים לאו דין ב״ד הוא זה. ומה גם שיש לשקול הפסד נגד ריוח, כי בכל מקרה של ספק סביר, על הצד שהוא אמת, מדובר הרי בהצלת עשוק מיד עושקו, ומאידך על הצד שאינו אמת, בדרך כלל אף הרשויות יפטרו את החשוד לשלום.
·       א״צ בכ''ז לעדים כשרים, אלא ניתן לסמוך גם על פחות מזה. והטעם שאין זה עונש מדין ב״ד, אלא או משום חוק המלכות (בחו״ל) או לאפרושי מאיסורא, וכן לפי הטעם שספק רודף שרי, פשוט דשרי בכה״ג דסגי בנהיה לנו ספק.
מספיק ספק להגן על הילדים
ויצויין עוד שלכל הנ״ל הוצרכנו בנוגע לשאלת חובת הדיווח, אבל בד''כ עוד קודם לזה יש דיון מקדמי האם לפטר את הנחשד ממשרתו, ולענין זה ודאי א״צ לא מעשה ב״ד וכו' וע''פ שו״ת שואל ומשיב שמספיק ספק כדי שנהיה מחויבים להגן על הילדים, ויחושו החושדים לנפשם עד שישוב בתשובה שלימה וסיגופים. והוכיח ד''ז מהא דהאי לישנא בישא עכ״פ מקצתו אמת - כדאיתא במו״ק י''ח, ובגמ׳ נדה ס''א, האי לישנא בישא אף דלא מקבלים אותו, למיחש מיהא מיבעי.

בחלק גדול מהמקרים הוא מתרפא לגמרי
לשאלה השניה אם ניתן לחייב את הפוגע בתשלום כלשהו משורת הדין, למעשה מה שיש לדון בו במקרים כאלו הוא בעיקר משום ריפוי, ז״א הוצאות הטיפול פסיכולוגי הנצרך, כי מה שהסתפק רב גדול אחד שליט״א שמא אין זה בכלל ריפוי, הואיל ולפי נסיונו הנופלים קרבן להתעללות כזו בימי ילדותם ובחרותם כמעט ואין תרופה למכתם בעצם, וברוב המקרים כל הטיפולים שהם עוברים במשך השנים אינם מרפאים אותם, רק עוזרים להם ומלמדתם להתמודד עד כמה שאפשר עם בעיותיהם - לא ניחא לי, שהמציאות היא שבחלק גדול מהמקרים הוא מתרפא לגמרי, וכמעט בכולם עכ״פ יש תועלת בריפוי, שלכן פשוט לע״ד שאף זה בכלל ריפוי, והגע בעצמך, החובל באדם ואין רפואה למכתו, וכתוצאה מחבלתו הוא זקוק לתרופות וטיפולים משך כל ימי חייו, היעלה על הדעת שלאו ריפוי הוא זה, אתמהה?!

כופין החובל לפייס הנחבל ולקנסו
אלא שלכאורה התינח לבני עדות המזרח הנוקטים כשיטת המחבר )ח״מ סי׳ א ס״ב, וכ״נ הכרעת הש״ך שם סקט''ז( שב״ד דן וגובה שבת וריפוי בזה״ז, אבל אנן לדידן נקטינן הרי כרמ״א שם שאין דנים וגובים בזה״ז. ברם, אי משום הא לא איריא, דעיי״ש רמ״א שממשיך ומסיק: ״כופין החובל לפייס הנחבל ולקנסו כפי הנראה להם [פי׳ לב״ד], וכמו שיתבאר בסמוך סע''ה״. וד' המחבר שם בסע''ה הוא: ״אעפ״י שדיינים שאינם סמוכים בא״י אינן מגבין קנסות, מנדין אותו, עד שיפייס לבעל דינו; וכיון שיתן לו שיעור הראוי לו, מתירין לו״ - וכיום שאין דרך לנדות, העצה היעוצה היא ללחוץ עליו בפרסום הרחקה שעושים במקום שהיה חייב נידוי, ובמקרה שהוא חתום על שטר בוררות הכולל זכות לדיין לפסוק לפי יושר, אפשר לחייבו אף ממון, עכתו''ד.