Who may have a say in a Sh'tuht? al pi Halacha of course

ששאלתם שקמו אנשים שמשתדלים להיות השלוח' דרבנן בעניני הציבור וכו'

שולחן ערוך חושן משפט, סימן ג' סעיף ד'
רמ"א וז"ל -להושיב דינים ושופטים מי שירצה ומכל מקום מי שעושה זה בלא רשות הקהל (י"ג) מצער הציבור ועתיד ליתן את הדין (תשובת רשב"א)
אורים ותומים (י"ג) מצער הציבור. הוא לשון ריב"ש בתשובה, והרמ"א העתיקו ,ותמהני שלא העתיק שהוא חרם רבינו תם ורשב"ם וראב"ן וק"ן רבנים והוא בתשובת מהר"ם דפוס פראג בסופו (קנט-ב') וז"ל, ועוד גזרנו ונידינו וחרמנו בשמתא ובשם מיתה שלא יהיה אדם רשאי ליטול שררה על הציבור לא ע"י מלך וכו 'כי לענוש וכו 'אם לא שימנו אותם רוב הקהל מפני חשיבותם , והעובר על זה וכו' פתו פת כותי וכו' 'ושומר[ נפשו] ינוח ברכות על ראשו, עכ"ל.
הדור אתם ראו ושמעו כמה רב מהעונש שיש בזה הנוטל שררה על הציבור ע"י שררה , ובעו"ה פשטה נגע צרעת ממארת הזו בזמנינו, וכמה כרכים נחרבו וכמה בתי המדרשות נדלדלו ע"י כן, וכמה הריסות בתורה ולומדים גרם זה, וחובה על רבני זמן לעשות גדר בזה לבל יהיה ח"ו פרוץ מרובה על העומד, ואולי יזכני ה' לישר חילי לעשות בזה תיקון וצורך שעה להרים דגל תורה ולנער רשעים מהארץ אי"ה. וע"ע בשו"ת התשב"ץ (ח'א ס' י' קנ"ח) ושו"ת משיב דבר (ח'ב' סימן ז') ובפרדס יוסף עה"ת פר' יתרו (כ-כ), יעו"ש.

כן האריך בזה בשו"ת חתם סופר חו"מ (סימן יט-כב) ושם הביא ע"ז הגמ' ברכות דף נה. אמר רבי יצחק אין מעמידין פרנס על הציבור אא"כ נמלכין בציבור ,יוע"ש.

תשובה י"ט ...הגיעוני וז"ל....ונפשם היפה בשאלתם להורות להם הדרך ילכו בה...רב א' אשר השתרר עליהם מבלי שאלת ורצון רוב בני הקהלה רק עפ"י פקידה ממקום גבוה על גבוה...בעל כרחם שלא ברצונם האותיות שאלוני מהמשפט עפ"י תורתינו הקדושה האם מחויבים או רשאים לנהוג בו כבוד,?

.....לא יפה עשה בעמי' לעלות על גפי מרומ יקרת בחוזק יד... הלה כה אמר וברכות נ"ה אמר ר 'יצחק אין מעמידין פרנס על הציבור אא"כ נמלכין בציבור שנאמר.... ואיך יתמנה שום אדם בשום התמניות מבלי שאלת פי ורצון רוב הקהל:..... .ובמשפט יעמיד ארץ ולא בכח וביד חזקה כמפורסם וא"כ אין לו על מה להשען בזה... אך כבר הי' מעשי'... וגזרו רבותינו על זה והוא בסוף תשו 'מהר"מ מר"ב... אם לא שינאותו רוב הקהל. .והעובר על דברינו יהא.... ויה' כל ישראל מובדלים ממנו חתומים ואינם חתומים ותלמידיהם וכו' 'וספריו ספרי קוסמים.. .

ועל תקנה זו חתומה רבינו תם ורשב"ם וראב"ן וק"ן רבנים והוא בתשובת מהר"ם דפוס פראג בסופו (קנט-ב') וז"ל, ועוד גזרנו ונידינו וחרמנו בשמתא ובשם מיתה שלא יהיה אדם רשאי ליטול שררה על הציבור לא ע"י מלך וכו' כי לענוש וכו' אם לא שימנו אותם רוב הקהל מפני חשיבותם , והעובר על זה וכו' פתו פת כותי וכו'.... ושומר [ נפשו] ינוח ברכות על ראשו, עכ"ל.

תשובת הרשב"א וז"ל בתשובת הריב"ש הנ"ל ובודאי מחוקי... .ואיברא שאין לאדם... שלא ברצון הקהלות ומי שעושה כן הוא מצער את הציבור ועתיד ליתן את הדין עכ"ל.... א"כ מובן מזה שאין לשמע לו דהרי אמרו חז"ל במס' ב"ב כל דינא דמפקינן....וא"כ כל פרוטה שנוטל גזל הוא בידו לפע"ד.....

...אשר כל השומע תצילנה אזני' מי שמע כזאת מי ראה כאלה אפי' ;מקלי דעת מכ"ש מי שרוצה להמנות פרנס על הציבור.. וע"ז אמרו חז"ל מעשיך ירחקוך ומעשיך יקרבוך... אבל אני בתומי אלך אז עמדתי בכל כחי לימין האמת והצדק בכל האפשרי וגם אעמוד עתה לימין הצדק בכל האפשרי וגם אעמוד עתה לימין הצדק והיושר יהי 'עם מי שיהי 'לא אשא פנים לא לתורה ולא לעושר כי אם לאושר וצדק:

....ואפי' שוחד יעור עיני חכמים ......אבל לא לזכותו בדין בעבור זה כי אין רחמים בדין וגזירת רשב"ם ור"ת וראב"ן לא העתקתי במכתבי החמור שנאמר שם בארור ושמתא ושם מיתה רחמנא ליצלן ועוד אריכות דברים כי יראתי להעתיקו מפני המלשינים ע"כ הם יראי' להלכד בעונש זה, והנה בעו"ה בדור פרוץ כזה אשר רבו בדרשנים המתפרצים של דופי.... ושקמו מי ראש פתני' וישחיתו גלילותנו ח"ו ע"כ אין לחפש שום זכות בזה: וע"ע שם....

שתים רעות עשה, א' במה שרוצה להשתרר עפ"י ארכי שלא ברצון הציבור וכו'...להשתרר על הציבור שלא ברצונם הנה זה לשון תשוב' מהר"מ מרב ....ועוד גזרנו ונדינו והחרמנו בשמתא ובשם מיתה שלא יהא אדם ראוי ליטול שררה על חבירו לא בדברי שמים ולא בדברי הבאי ...אם לא שימנו אותו רוב הקהל והעובר על זה יהיה באלה ובנידוי ובשמתא וכו' והנה כבר ישב על מדוכה זו הגאון בעל אורים ותומים ס"ג באורים ס"ק "יג אשר ז"ל שם הדור אתם ראו ושמעו כמה רבה עונש יש בזה שנוטל שררה על הציבור ע"י שררה ובעו"ה פשטה נגע צרעת ממארת הזו בזמנינו, וכמה כרכים נחרבו וכמה בתי המדרשות נדלדלו ע"י כן, וכמה הריסות בתורה ולומדים גרם זה, וחובה על רבני זמן לעשות גדר בזה לבל יהיה ח"ו פרוץ מרובה על העומד, ואולי יזכני ה' לישר חילי לעשות בזה תיקון וצורך שעה להרים דגל תורה ולנער רשעים מהארץ אי"ה...וה' ישפות שלום ושלותה שקט באהליכם ולא ישמע בכי וזעקה בגבוליכם וכו'

ולא יקראהו בטעם העליון בשצף קצף כ"א בטעם התחתון כדברי חכמים בנחת ימצא בו טעם ופריו יהי' מתוק לחכו ועליהו לתרופה:

וצריכנ' להתמנות רק ע"י מינו רוב הציבור, בלי שום וכו'

אמנם אותם המקבלי שוחד לא יבואו לתוך האסיפה כלל אפי' אחר שהחזירו השוחד וקבלו עליהם באלה ובשבועה שלא יקבלו תו שום שוחד, ופרוטה כמאה, וה"ל נוגעי' בדבר לעולם ופשוט הוא, ואפשר אפי' אם הם הרוב לא מצי למימר נהי מקובלנא שוחדא מ"מ איך יקבלו המעוט עלינו על כרחנו וכו' מ"מ עברו על חרם התקנות של ר"ת ועוד ק"ן רבנים, שבסוף תשו' מהר"מ דפוס פראג וע"ש ולא יכולין לעשות חוכא וטלולא וכו' ויותר מזה אין לי להאריך בדברים כאלה שאין שום שורש ויסוד בתלמוד ודי בזו כעת הכ"ד.

ומעמידין מתוך הקהל בוררים עפ"י הרוב ואותם בוררים יבררו ראשים גבאים ושמאים.

עיין בחזון איש ב"ב סימן ד' וז"ל בכרך גדול נראה דבוררים יחידים מכל בית הכנסת והנבררין מכל בתי הכנסיות יש להם דין בני העיר והם בוררין ז' טובי העיר ונחשבין כנבררין מכל בני העיר , וכן יש להסכים על מספר בני אדם שצריך לנציג אחד, עכ"ל.

מן הראוי שהנבחרים ייצגו את כל שכבות האוכלוסיה, ועל כן ראוי לבחור נציגים מכל המעמדות כגון שיהיו נציגים לעשירים לבינונים ולענים כדי שידאגו לכולם בשוה, וכ"כ בשו"ת חת"ס סי' קט"ז ד"ה אמנם, עיי"ש.

ועי' בשו"ת רשד"ם או"ח סי' ל"ז שדייק מדברי מהר"ם הנ"ל דהולכים אחר רוב פורעי המס ולא מתחשבים בדעתם של אילו שאינם פורעי מס. עי' חזון איש ב"ב סי' ה' ולפ"ז אם הנידון למגדר מלתא במילי דשמיא דין הוא שגם העניים שאינם פורעי מס נכנס במנין עמהם.

עי' שו"ת מהר"ם מרוטנבורג דפוס ברלין סי' תתס"ה וז"ל נראה בעיני שיש להשיב בעלי בתים הנותנים מס ויקבלו עליהם בברכה שכל אחד יאמר דעתו לשם שמים ולתקנת העיר וילכו בה אחרי הרוב של הנבחרים וכו' עיי"ש ומדברי המהר"ם הנ"ל משמע שהולכין אחר רוב משלמי המס ולא אחר רוב נפשות.

[נ.ב. מרן רב ש. אלישיב, שליט"א לא כתב התשובה הנ"ל, אבל אמר שחייבין להביאו למעשה ע"י ב"ד כח"מ דלייקווד, שיהיו חזקים ואינו כפוף לשום אחד]